דרך הלוטוס - תכנים: יסודות הריפוי

השאלות והתכנים המרכזיים בהם נעמיק ב"דרך הלוטוס" מהווים הזמנה מהמקום בתוככם השואף להגיע לשלמות פנימית להתבונן פנימה והחוצה ולבחון מחדש את מה שהוא כביכול ברור מאליו ולאפשר לאמת שטמונה בכם לעלות למודעות:

מה הקשר בין ריפוי הגוף לריפוי הנפש? האם ריפוי הגוף מקדם את ריפוי הנפש או אולי להיפך? והאם בהכרח תמיד יש קשר? בהירות בעניין מהותי זה עשויה לשפוך אור גדול על תחום הריפוי כולו!

להיות בגוף: האם אנחנו חיים את חיינו מתוך הגוף או במנותק ממנו? למה הכוונה בדיוק? איך אפשר לדעת? ולמה זה חשוב?

מניסיוני, הדבר שהוא כביכול ברור מאליו - שאני נמצא/ת בתוך גופי - הוא אינו כה טריוויאלי והימצאות או היעדר נוכחות בגוף היא פרמטר ראשון בחשיבותו למודעות ולריפוי.

מתוך מודעות זו ניתן להבין את מקורם של התחושות שבנו, הרגשות שלנו והקולות ש"בתוך הראש" המהווה מפתח חשוב לתשובות ולבהירות פנימית ולמעשה, להבנת חלק גדול ממה שמתחולל בפנים.

תפקיד הרגשות: הפחד והכעס, השנאה והקנאה, העצב והצער, התסכול והייאוש, השמחה והאושר - מדוע הם קיימים? ולמה פעמים כה רבות הם הפוכים מקול ההיגיון? למי להקשיב ואיך מחליטים?

מתוך התבוננות נכונה הרגשות יכולים להפוך להיות מ"מטלטלי החיים" למצפן של האמת הפנימית החבויה ומשתוקקת לצאת החוצה.

האדם כעולם: יש בו ימים ויבשות, מקומות קרובים ורחוקים, מוכרים יותר או פחות, נידחים או מפורסמים.

זיהוי והכרות עם המקומות השונים בתוכנו הם שלב ראשוני הכרחי לריפוי אמיתי של הנפש.

בריאת המציאות: "אני הבורא של חיי" ו"אמונות ומחשבות יוצרות מציאות" – מהו תוקפן של אמירות אלו? האם יש גבולות ליכולת שלי להשפיע, לשנות ולנתב את מציאות חיי באמצעות שינוי תבניות החשיבה ומערך האמונות שלי או שיכולתי לברוא היא אינסופית ונתונה בידיי באופן מוחלט? ואם אכן יש גבולות – מהם?

בנוסף, מה המשמעות הפרקטית של היותנו בני אנוש בצלם אלוהים ושל היותנו בעלי גבולות, מחד, לעומת החיבור שלנו לאינסופיות, מאידך?

הגאונות שבפשטות: האם אתם יודעים לזהות את הגאונות שבפשטות שבכם ושבעולם?

בדברים הפשוטים ביותר זרועים זרעי גאונות ומנצנצים ניצוצות האמת.

איך אתם מנתבים, לדוגמא, בין טוב מול רוע, ביחד מול לבד, שינוי מול קביעות? האם ואיך אתם יודעים מתי להכיל ומתי לשים גבול? מתי לקבל ומתי לשנות?

ועוד: מתי הרכות שבכם הופכת לרכרוכיות? מתי יציבות הופכת לנוקשות? מתי דבקות הופכת לפנאטיות ו"זרימה" לחוסר מרכז או אובדן שליטה?

על ילדים ומבוגרים – "והילד הזה הוא אני": התנהגויות ותגובות רבות שלנו מונעות מהתנהגות ילדית שטבועה בנו ולא עברה עיבוד באופן שמאפשר את השתנותה.

איך זה בא לידי ביטוי בחיינו? איך נזהה שהילד הקטן בתוכנו מנהל אותנו ולא הבחירות שלנו כמבוגרים? איך ניתן לשנות זאת?

בהירות פנימית ביחס לשאלות אלו מחדדת את הדיוק הפנימי שלנו הן כאנשים, הן כהורים והן כמטפלים.

על תפקידים ומערכות יחסים: נתבונן על תפקידם של אנשים, מקומות וחפצים בחיינו ועל טיב ומהות מערכות היחסים שלנו בהתאם לתפקידים השונים שהם ממלאים.

מניעי הבחירות: מה עומד בבסיס הבחירות של חיי? רצונות, צרכים או פחדים?

האם אני נשאר/ת כי אין לי ברירה, כי אני מפחד/ת לשנות (והייתכן שכלל איני יודע/ת זאת?) או כי זה באמת הרצון האותנטי שלי?

האם אני עושה שינוי כי אני מפחד/ת מהתחייבות, מקביעות, מקיבעון, כי המצב הקיים באמת אינו מיטיב איתי, או פשוט כי אני זורמ/ת ומגוונ/ת?

בהירות לגבי שאלות אלו מאפשרת לזכך את הרצון האמיתי ולקיים בחירות ממקום אותנטי.

- "ככל שאני לוקחת יותר אחריות כך אני יותר בחירות?" האמנם? ואם כן, הכיצד?

"כל מה שאני רואה בעולם הוא השתקפות שלי או של חלקים מתוכי" - מהי משמעותה של אמירה זו ומהו תוקפה? בהירות לגבי שאלות אלו יעזרו להבחין על מה עלי לקחת אחריות ועל מה לא וכיצד לעשות זאת וכן, על מה ובאיזה אופן אני יכולה להשפיע במציאות חיי.

במסגרת "דרך הלוטוס" שאלות ותכנים אלו יהוו חלונות התבוננות ושערי כניסה למחוזות הנסתר מעיננו.

אלו ייבחנו בקורס דרך כלים של מודעות וריפוי, חלקם ייחודיים ומקוריים בפיתוח אישי, שיאפשרו זיכוך הקולות הפנימיים ודיוק הולך וגדל של עצמכם ושל דרככם בעולם.